<h1>סמ"ג לאוין סימנים מ"א—מ"ג</h1>
<h2>דף כב:</h2>
שלא להקים מצבת אבן [אחת] להקריב עליה אפילו לשמים, אף על פי שהייתה מצבה אהובה לפני המקום בימי האבות (שנאה) אחרי כן שנאה מפני שעשאוה כהנים לחוק לע"ז (רש"י דברים ט"ז כ"ב) שנאמר (שם) לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' א-להיך. [ו]כל המקים מצבה לוקה (רמב"ם ע"ז פ"ו הל' ו' וע"ש). שלא להקים פסל, אף על פי שלא עשאו ולא עבדו לוקה שנאמר (ויקרא כ"ו א') ופסל ומצבה לא תקימו לכם, ותניא בת"כ בפרשת בהר סיני (פרק ט' ה"ה) מה מצבה בבל תקים אף פסל בבל תקים (ע"פ יראים סי' שמ"ט). שלא ליתן אבן משכית להשתחוות עליה והמשתחווה עליה לוקה שנ' (ויקרא כ"ו א') ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה, ואמר עולא במסכת מגילה לא אסרה תורה אלא פישוט ידים ורגלים, אמנם מדברי סופרים אסור כל צידי השתחואה מדאמר שם חזינא להו לאביי ורבא דמצלי אצלויי שלא יהיו נראין כמשתחוין, וכן כתב רב האי גאון (תד"ה ואיבעית), בד"א בשאר ארצות אבל במקדש מותר לשתחוות לשם על האבנים שאינו מוזהר אלא בארצכם ולא במקדש, וראוי להציע מחלצות [נ"א מחצלות] בבתי כנסיות הרצופין באבנים או מיני קש ותבן כדי להבדיל בין פני הציבור והאבנים (ע"פ רמב"ם שם הל' ז').
